למה המינרלים הקריטיים של אפריקה הם הכוח שהדיאספורה חיכתה לו
יומן המנהיגות השחורה | שווקים גלובליים והון | שבוע 5 מתוך 6 — סדרת "בונים את המאה ה-21"
יומן המנהיגות השחורה | שווקים גלובליים והון | שבוע 5 מתוך 6 — סדרת "בונים את המאה ה-21"
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מספקת 70% מהקובלט בעולם.
עשרות שנים, הקובלט הזה עזב את המדינה בצורה גולמית — נחפר מהאדמה, הועמס על ספינות, ועובד לחומר ברמת סוללה בסין, יפן, דרום קוריאה ואירופה.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו קיבלה את מחיר הסחורה. כולם במורד הזרם קיבלו את מרווח הערך המוסף.
אז הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו החלה לעבד קובלט בתוך המדינה.
ערך הייצוא של הקובלט של המדינה קפץ מ-$167 מיליון ל-$6 מיליארד.
זהו מכפיל של 36 פעמים — לא תחזית עתידית, אלא תוצאה שהושגה כבר כאשר מדינה אפריקאית אחת החליטה שעושר המינרלים שלה יישאר באפריקה מספיק זמן כדי לייצר ערך תעשייתי.
בפסגת BRICS ב-2025 בריו דה ז'ניירו, ראשי המדינות המייצגים מדינות המהוות יותר מ-40% מהתמ"ג הגלובלי עשו הצהרה קולקטיבית: מודל זה חייב להפוך לסטנדרט בכל היבשת.
נשיא דרום אפריקה סיריל רמאפוסה הצהיר זאת בשפה פשוטה:
"המינרלים הללו לא צריכים להיות מיוצאים רק בצורה גולמית. צריך להיות תהליך של תועלת והוספת ערך ביבשת."
עידן אפריקה כספק חומרי גלם ליצרני העולם נסגר באופן רשמי, מוסדי ובלתי הפיך.
5x — העלייה הצפויה בביקוש הגלובלי למינרלים קריטיים עד 2035 בהשוואה לרמות 2023.
פאנלים סולאריים, טורבינות רוח, סוללות רכבים חשמליים, מערכות אחסון אנרגיה, ושבבים מתקדמים דורשים כולם כניסות מינרליות גבוהות בהרבה מהתשתיות של דלקים מאובנים שהם מחליפים.
הביקוש הזה אינו גמיש.
יש למלא אותו.
והאספקה נמצאת ברובה באפריקה.
ההון המינרלי הקריטי של אפריקה אינו גורם שולי במעבר האנרגטי הגלובלי.