ההזדמנות של 100 מיליארד דולר: הבנת יסודות ההון של הדיאסpora
חלק 1 של "מבצעים בין-יבשתיים"
חלק 1 של "מבצעים בין-יבשתיים"
סגור את העיניים לרגע ודמיין את זה: יותר מ-40 מיליון אפריקאים עובדים בחו"ל כרגע.
רופא בניו יורק.
מהנדס בלונדון.
יועץ בטורונטו.
מורה בדובאי.
השקעות חקלאיות, כאשר הן מובנות כראוי, מספקות רווחים של 20-40%. אלו לא "הימורים בשוק המתפתח" - אלו הזדמנויות ברמה מוסדית.
כל חודש, המקצוענים הללו שולחים כסף הביתה. לא כתרומה. לא כהתחייבות. אלא כי יש להם משפחות, קהילות, שורשים, ומחויבות לעתיד של עמם.
הכסף הזה - $95-$100+ מיליארד בשנה - זורם בשקט, ביעילות, ורובו לא מורגש על ידי עולם העסקים.
מדד המניות הכולל של ניגריה עלה ב-49% משנה לשנה
הוא עוקף ממשלות. הוא נמנע מבירוקרטיה. הוא זז מאדם לאדם, ממקצוען מהדיאספורה לחבר משפחה, מבעל עסק למשקיע.
וכמעט אף אחד ממנו לא אופטימלי כיום ליצירת עושר.
זו ההזדמנות שאנחנו בוחנים היום.
בואו נתחיל עם העובדות.
נכון ל-2024, אפריקה קיבלה $95 מיליארד בהעברות כספים, המייצגות כ-6% מהתמ"ג של היבשת.
כדי לשים את זה בפרספקטיבה:
העברות כספים לא רק שהשוו למקורות המסורתיים של הון חיצוני - הן עכשיו עוברות את ה-ODA ורוב השנים של ה-FDI. הן מקור המימון החיצוני הכי אמין של אפריקה.
במדינות כמו מצרים ($22.7 מיליארד), ניגריה ($19.8 מיליארד), ומרוקו ($12.05 מיליארד), העברות כספים מהדיאספורה כל כך גדולות שהן משפיעות על התמ"ג הלאומי, על רזרבות המט"ח, ועל יציבות מקרו-כלכלית.
עשרות שנים, הון מהדיאספורה הובן בדרך אחת: העברות כספים. כסף שנשלח הביתה כדי לשלם על אוכל, שכר לימוד, חשבונות רפואיים, וצרכים ביתיים. חיוני, מציל חיים, אבל נצרך - לא מושקע.
הנarrטיב הזה משתנה.
והוא משתנה במהירות.
מה שקורה עכשיו הוא שינוי דורי.
הגל הראשון של הדיאספורה האפריקאית (1960s-1990s) שלח כסף הביתה בעיקר כדי לשרוד וללמוד. הילדים שלהם - שכעת משכילים, מתקדמים מקצועית, ועשירים משמעותית - שואלים שאלה אחרת:
“איך אני יוצר עושר דורי תוך כדי בניית הקהילה שלי?”
FurtherAfrica מדווחת כי קהילות הדיאספורה האפריקאית התפתחו ממרימי כספים פשוטים למשקיעים מתוחכמים, מנצלים את הניסיון הבינלאומי שלהם כדי לזהות הזדמנויות רווחיות במדינותיהם.
המשקיעים הללו עכשיו משקיעים הון ב:
ההבדל הוא עמוק:
העברות כספים = צריכה.
השקעת דיאספורה = יצירת עושר.